#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור להתפלל במקום גבוה?	"1) לפי שאין גבאות לפני המקום דכתיב ממעמקים קראתיך ה' (גמ' ברכות י' ע""ב)<br>2) משום ביעתותא (ב""י בשם מהר""י אבוהב, והב""ח והט""ז חולקים עליו)<br>3) משום חציצה בינו לקרקע (סי' צ""ח)"	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקומות לא נחשבים מקומות גבוהות?	"1) פחות מג' טפחים [אכן בכלים הפחותים מג' טפחים לפי המהר""י אבוהב ורמ""א עדיין יש חשש ביעתותא, ולפי הב""ח והט""ז ליכא (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')] [והאורחות חיים ס""ל דשיעורו י' טפחים, ולא קיי""ל כוותיה (ב""י)]<br>2) אם הוא ד' אמות על ד' אמות [והוא ג' ארשין וזהו סאזען (7 feet) (ערוה""ש סעי' ד')] [ואפי' אם הוא ארוך וקצר (כה""ח ס""ק י""א)]<br>3) מוקף מחיצות [ואפי' משני צדדין (ערוה""ש סעי' ג')]"	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים לעמוד במקום גבוה?	"1) שליח ציבור להשמיע לציבור (שו""ע), אכן יש מח' אחרונים אם מהני במקום דאיכא ביעתותא, וכתב המג""א (ס""ק ג') דעכשיו נוהגין שהש""ץ עומד במקום נמוך ולכן נקרא הש""ץ יורד לפני התיבה (מ""ב ס""ק ה') [והב""י לקמן (סי' ק""נ) כתב בשם מהר""י חביב עוד טעם משום שיורד ממקומו ללכת לתיבה]<br> 2) חולה וזקן [דטרחא להם לירד, והמג""א (ס""ק א') מסתפק אם מותרים אפי' במקום ביעתותא]<br>3) אומנים שעלו למלאכתן [וה""ה שמש שמקומו לעמוד על הבימה (מ""ב ס""ק ז')]"	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעמוד על מחצלת בימים נוראים?	"המ""ב לקמן (סי' צ""ח ס""ק י') מקיל לעמוד על עשבים, אבל בהל' יוה""כ (מ""ב סי' תרי""ד ס""ק ט' ובשעה""צ ס""ק י""א) משמע דאין להקל אלא איש מצונן, וצ""ע. הערוה""ש (סי' תרי""ד סעי' ה') מקיל כל שהוא פחות מטפח. ומ""מ כתב החיי""א (כלל כ""ב סעי' ד') דראוי ליזהר שלא יעמוד על שום דבר דמחזי כגאוה."	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומנים א""צ לירד מראש הזית והתאנה משום 1) גאוה 2) ביעתותא?"	"1) ליכא גאוה כיון שעלו למלאכתן 2) לרש""י משום דענפיו מרובים ויכולים לעמוד בלא פחד [והקילו משום ביטול מלאכה], לרבינו יונה בשם הירושלמי הקילו כיון דאיכא טרחא יתירא לעלות ולירד מאילנות אלו [אבל בשאר אילנות לכו""ע צריך לירד משום ביעתותא]"	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבעה""ב?"	צריך לירד משום ביעתותא דהרי אינו משועבד לאחרים	סימן צ סעיף א-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך חלונות?	"1) לרש""י כדי שיסתכל כלפי שמים ולבו נכנע [ולפי""ז צריכים להיות לצד מזרח]<br>2) לרבינו יונה מפני ע""י ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי [ולפי""ז באיזה צד שירצה]<br>3) ועוד כתב רבינו יונה כדי שיכול להביט בירושלים ויכוין בתפילתו ותהיה תפילתו רצויה ומקובלת [ולפי""ז דוקא לצד המזרח]<br>4) לפי הזוהר צריך י""ב חלונות כנגד הי""ב חלונות שבביהכ""נ דלעילא"	סימן צ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר להסתכל בחלונות, הרי אמרינן ביבמות (ק""ה ע""ב) המתפלל צריך שיתן עיניו למטה?"	"תי' הב""ח דהיינו בשעת שמ""ע אבל קודם שמ""ע צריך שיתן עיניו לחלונות, ועוד הביא תירוצו של הב""י לקמן (סי' צ""ה) דאפי' באמצע שמ""ע [כשנתבטלה כוונתו (מג""א ס""ק ד')] יכול להסתכל דרך העברה כלפי שמים ויכנע לבבו {ולפי פי' ראשון דרב""י לק""מ דאינו מסתכל חוץ לחלונות}"	סימן צ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים החלונות?	"טוב שיהיה י""ב חלונות [כנגד הי""ב חלונות בבית הכנסת דלעילא (זוהר פקודי, ערוה""ש סעי' ז')], לפי העטרת זקנים יהיו ג' לכל רוח ולפי הפמ""ג (א""א ס""ק ד') יהיו לאיזה צד שירצה ובלבד שיהיה אחד כנגד ירושלים [והמ""ב (ס""ק ט') לא הביא אלא דעת הפמ""ג]. וחידש הא""א מבוטשאטש דיכול להוסיף על י""ב חלונות, ועוד חידש דאם יש הפסק עץ ביניהם עולה לשנים."	סימן צ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות חלונות בבית הכנסת?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ד') הביא מתשובת הרמב""ם דדין זה נאמר רק בבית אבל בביהכ""נ לא צריך דהרי תפילת הרבים א""צ לזכיות כ""כ ומקובלת (וכ""כ רש""ש ברכות ל""א ע""א), אכן נוהגין להחמיר אפי' בביהכ""נ וכמ""ש השו""ע (מ""ב ס""ק ח') {ונראה דמה שכתב הזוהר דבעי דוקא י""ב זהו דוקא בביהכ""נ ולא בבית}"	סימן צ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל בפני חלון פתוח?	"רע""א הביא מזוהר דלא יתפלל כנגד חלון פתוח אלא היא סתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון [והוסיף הערוה""ש (סעי' ז') דאין נוהגין להתפלל כנגד החלון בדוקא אלא יתפלל בבית שיש בו חלונות], אולם הבית מאיר סבר דצריך לפתוח החלונות בדוקא (פסק""ת הע' 37), והפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') כתב דבליל יוה""כ החלונות כנגד ירושלים יהיו פתוחות."	סימן צ סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא יתפלל במקום פרוץ?	"דכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר (רש""י ברכות ל""ד ע""ב)"	סימן צ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יצחק התפלל בשדה?	"1) תוס' (ברכות ל""ד ע""ב) תרצו דהיה הר המוריה [וביאר הב""ח דהיה מוקף מחיצות {ומשמע דלא בעי גג, וכמ""ש השע""ת (ס""ק ג') ומ""ב (ס""ק י""ב)}]<br>2) ועוד תרצו תוס' דהיה מקום עוברי דרכים [ותמה הב""י דאין זה טעם לקרותו חצוף, ותי' הב""ח דהוא חצוף במה שאינו חושש להצנע לכת עם אלקיו, והמג""א (ס""ק ו') תי' כעין זה דנקרא חצוף במה שאינו חושש שהעוברי דרכים יבטלו כוונתו]<br>3) הב""ח תי' דיצחק התפלל בין האילנות [וזהו הלשון לשוח דמשמע שהתפלל בין השיחים מסתתר ביניהם בשעת תפילה]"	סימן צ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הקדימות למקום שיתפלל?	"עדיף להתפלל בבית שיש בו חלונות, ואח""כ בית שאין בה חלונות, ואח""כ בשדה בין האילנות, ואח""כ בשדה סתם (מ""ב ס""ק י' וס""ק י""א)"	סימן צ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דגם סומא טוב להתפלל במקום מוצנע אבל ל""צ להקפיד בחלון כנגד מזרח"	סימן צ סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי טעמא אין מתפללין בחורבה?	משום חשד, משום מפולת, משום מזיקין (גמ' ברכות ג')	סימן צ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה העדיף להתפלל בדרך או בחורבה?	"עדיף להתפלל תפילה קצרה [הביננו] בדרך מלהתפלל בחורבה [היכא דאיכא אחד מהטעמים] (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ג), ואם לא שייך כל הטעמים עדיף להתפלל בחורבה (ערוה""ש סעי' ט')."	סימן צ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר ליכנס לחורבה?	"כשהוא בשדה או אשתו עמו [דליכא חשד] ויש שנים או אבוקה או ירח [דליכא מזיקין אלא אם רגילין שם מזיקין] ובבריאה וחזקה [דליכא חשש מפולת] (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן צ סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמתפלל אחורי בית הכנסת מתי נקרא רשע?	"לרש""י צריך להיות בחוץ וגם להתפלל ברוח שאינו כרוח שהציבור מתפללין [ואם הוא מתפלל ברוח שאינו כנגד הציבור אבל אינו עם הציבור הוי רשע אם אחוריו להציבור], ולר""י הוי רשע אם הוא בחוץ וגם אחוריו להציבור (ב""י)"	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבית הכנסת שההיכל במזרח, מה הדין כשעומד 1) בתוכו ומתפלל למערב 2) לאחוריו מצד מערב 3) לאחוריו בצדדין 4) לאחוריו לצד מזרח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-b50f36240978d98fe43b49ec45c75effa3e15a42.jpg"">"	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעזרות שאצל הבית הכנסת?	"כתב הרמב""ם בתשובה דכל האיסור הוא בבית הכנסת ברחבה דליכא כותל שמפסיק אבל אם יש הפסק כותל הכל מותר דאינו ניכר שמחזיר פניו לביהכ""נ (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""א), ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק כ""א) דטוב להחמיר לכתחילה דיש מפקפקים {ומא""ר משמע דיש מקום להחמיר אם ניכר שהוא כותל ביהכ""נ, ובפרט מרב האי גאון (שמובא בב""י) משמע דאפי' בעזרות אסור (וכ""כ הגהות מלא הרועים)}. "	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשעה שהציבור אומרים פסד""ז?"	"הבאה""ט (ס""ק ד') הביא תשובת יד אליהו דסבר דדוקא בשעת שמ""ע, אבל המאמר מרדכי חולק עליו וסבר דאפי' אם אין הציבור מתפללין שמ""ע אסור (מ""ב ס""ק ט""ו). {ונראה פשוט דאפי' להמאמר מרדכי אינו אסור אלא בשעה שהוא מתפלל שמ""ע, אולם כתב התהל""ד דיש הקפדה בכל השתחווה, ולפי""ז צריך ליזהר כשאומר מודים וברכו להשתחוה לצד המזרח}<br> "	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איסור זה בדוקא בשעה שהציבור מתפללין שמ""ע?"	"הפמ""ג (א""א ס""ק י""ד) מסתפק, והחמיר אפי' לפסד""ז וק""ש (מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כאן ליכא חשד בדאיכא פתחא אחרינא משא""כ בהל' חנוכה חיישינן לחשד אפי' בדאיכא פתחא אחרינא?"	"תי' הב""י (סי' תרע""א) דלא נחשדו ישראל להיות ככופרים, ועוד תי' דבחנוכה יש חסרון כיס, וע""ע במפרשים שם לעוד תירוצים."	סימן צ סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות בתפילה בציבור ובבית הכנסת?	1) יתפלל בציבור בבית הכנסת [ברוב עם]<br>2) יתפלל בציבור בביתו<br>3) יתפלל ביחיד בשעה שהציבור מתפללין<br>4) יתפלל ביחיד בבית הכנסת (רבינו יונה, ולא כהטור)	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לעולם להתפלל בבית הכנסת הגדולה?	"אם יש רוב בלבול שם ואינו יכול לשמוע עדיף להתפלל בביתו בעשרה (מ""ב ס""ק כ""ח) {אבל לא ביחידות}"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תפילה בציבור עדיף כשיש חוטאים עמהם?	"כן, ובלבד שיהיה עשרה צדיקים כנגד כל רשע ורשע וכדאשכחן בחלבנה בקטורת (שע""ת ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא תפילה בציבור?	"עשרה שמתפללים ביחד (מ""ב ס""ק כ""ח), ועי' להלן בסי' ק''ט"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מתפלל שחרית בשבת בהשכמה, האם עדיף לילך לביהכ""נ הגדול למוסף משום ברוב עם?"	"כן אם מקום מיוחד לתפילתו שם [ולא דמי להרדב""ז בסמוך דביום אחד לא חיישינן (באה""ט ס""ק י""א), אכן עדיין צ""ע מגמ' ר""ה (ל""ב ע""ב) דמבואר שם דזריזות עדיף מרוב עם אפי' משחרית למוסף, וי""ל דמבואר בביה""ל לקמן (סי' רפ""ו) בשם הלבושי שרד דליכא דין זריזות בתפילת מוסף (הר""י באק)], ואם אין לו מקום המיוחד לו עדיף שיתפלל כל התפילה במקום אחד (מ""ב ס""ק כ""ח) "	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שתפוס בבית האסורים ונתנו לו רשות לצאת ליום אחד, מה יבחר?	"כתב תשובת הרדב""ז (ח""ד סי' אלף פ""ז) שלא יחמיץ המצוה אלא תצא מיד (והוא ע""ד שיטת רש""י במו""ק ט' ע""א), והקשה שו""ת חכם צבי (סי' ק""ו) מגמ' מנחות דמסתפק מה עדיף מוספים דהאידנא או תמידים דלמחר, ולפי סברת הרדב""ז הוי פשוט דצריך להקריב מוספים דהאידנא, ותי' הלקט הקמח דדוקא ביחיד אמרינן שהוי מצוה לא משהינן ולא בציבור, והיד אהרן תירץ דבמנחות מסתפקא לן משום דא""א לקיים שניהם ואחד מהם נדחה משא""כ בציור דרדב""ז אינו מפסיד המצוה לגמרי [דהרי יתפלל ביחידות וגם יקרא המגילה ביחידות] והשאלה אינו אלא בהעדיפות בציבור ומש""ה אין מעבירין (באה""ט ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ח), ועי' שע""ת לקמן (סי' תרנ""א ס""ק י""ז)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי פטור מלבא לביהכ""נ ולהתפלל בציבור?"	"לא מיבעיא כשהוא חולה אלא אפי' אם הוא תש כחו פטור (מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק כ""ט). וכן אם יפסיד ממון {אמנם אשכחן בברכות (מ""ז ע""ב) דר""א שחרר עבדו בעבור תפילה בציבור וכפשוטו גרם לו הפסד גדול}, אבל למניעת הריוח לא ימנע מלהתפלל בציבור וכדאשכחן במעשה בהגאון מוה' זלמן מירל""ש {ונראה דלצורך פרנסתו הרגיל אינו בכלל מניעת הריוח כדאשכחן היתר לצאת לדרך ולבטל תפילה בציבור (הר""י באק)}, וה""ה דאין למנוע משום שעוסקים בתורה {ומשמע דזה אסור רק משום חשד וחילול ה'}."	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשאינו יכול להתפלל בביהכ""נ, האם צריך להטריח לאסוף עשרה בביתו?"	"אם יש טרחא לו או להעשרה שמשתתפים עמו, פטור (גמ' ברכות ז' ע""ב, מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל') {ונראה דה""ה דא""צ להטריח אחרים להשתתף בסיום אע""פ דמבואר ביו""ד ס""ס רמ""ו דיש ענין לומר קדיש, אלא ימתין לזמן שיש עשרה מכונסים כבר}"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמתפלל מוסף בשעה שהציבור מתפללין שחרית?	"המג""א (ס""ק י""ז) מדייק מתוס' ע""ז (ד' ע""ב) דאינו נקרא שעה שהציבור מתפללין [וכ""כ המג""א לקמן (סי' תקצ""א ס""ק ט')], אבל בסוף מדחה דאפשר דדוקא בשעת חרון אף לא מהני, ומ""מ כתב הצל""ח (ברכות ו' ע""א) דאם מתפלל עמהם ממש מקרי תפילת הציבור (מ""ב ס""ק ל', ערוה""ש סעי' י""ג) {ואינו ברור אם כוונת הצל""ח דהוא ממש כתפילה בציבור דהרי כתב דיש מעלה להתפלל בשעה שהציבור אומרים אשרי וובא לציון וכ""ש בשעה שמתפללים שחרית, ואמנם מפורש במג""א (סי' רל""ו ס""ק ג') דאינו כתפילה בציבור ומסופק אם נחשב כשעה שהציבור מתפללים, והמ""ב (סי' רל""ו ס""ק י""א) הביא שהפמ""ג סבר שהוא כשעה שהציבור מתפללין. ואם רוצה לפרש דברי הצל""ח והמ""ב כפשוטו דמשמע דהוי כתפילה בציבור ממש וגם רוצה לומר דליכא מח' בין הצל""ח והמג""א [ובפרט דשניהם הובאו במ""ב] צ""ל דיש חילוק בין שחרית ומוסף למנחה ומעריב, דדוקא במנחה ומעריב אינו כתפילה בציבור דהוי כתרתי דסתרי משא""כ בשחרית ומוסף, וצ""ע}"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי א""צ היחיד להקפיד להתפלל בשעה שהציבור מתפללים?"	"במקום ביטול תורה, כגון שהוא אסור ללמוד עד שיתפלל אמרינן דיתפלל מיד ולא ימתין (מג""א ס""ק י""ח), והוסיף המ""ב (ס""ק ל""א) דכ""ש בזמן הזה דיש קהלות שמתפללים בהנץ וא""כ הוי שעה שהציבור מתפללים {ויש להוסיף דאם הוא מתפלל עם הנץ ממש יתכן דזה עדיף אפי' מתפילה בציבור, וכמ""ש הביה""ל לעיל סי' נ""ח ד""ה ומצוה (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ג)}"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להתפלל ערבית בשעה שהציבור מתפללים?	"כן, אכן אם מתפללים מבעוד יום עדיף להמתין עד צה""כ דכל ההיתר להתפלל מבעוד יום הוא משום טרחא דציבורא וזה לא שייך ביחיד (מג""א ס""ק י""ט, מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עדיף שלא להתפלל בבית הכנסת?	"במקום חילול ה' כגון ת""ח (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתוב ספר חסידים במקום שאין מנין יאמר ועתה יגדל נא כח ה' וגו' והתגדלתי והתקדשתי וגו' יהי שם ה' מבורך וגו' (באה""ט ס""ק י""ב)"		סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הלשון ""ישתדל"" אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור?"	"העמק ברכה (ברכות ק""ש אות א') פי' דאין חיוב להתפלל בציבור, וכן מדייק מגמ' ברכות (ז' ע""ב) דרב נחמן אמר טריחא לי מלתא, אכן מדויק ממ""ב (ס""ק כ""ז) דישתדל קאי על הענין להתפלל בבית הכנסת בדוקא ולא בבית (וכ""כ המנח""י ח""ז סי' ו'), וכן כתבו הרבה פוסקים (חת""ס ח""ו סי' ע""ו, אג""מ או""ח ח""ב סי' כ""ז וח""ג סי' ז', שמירת הלשון חלק שני חתימת הספר פ""א) דמחויב להתפלל בציבור דמצינו שאמרו שצריך לילך מיל וד' מילין לתפילה בציבור, ויש עוד ראיה מגמ' ברכות (מ""ז ע""ב) דר""א שחרר עבדו לתפילה בציבור ואמרינן בגמ' דהוי מצוה רבה, והא דאמר טריחא לי מלתא י""ל דאע""פ שהוא מצוה דרבנן מ""מ הקילו רבנן דא""צ לטרוח כ""כ, וזהו עוד פירוש בלשון ישתדל [וז""ל הפלא יועץ בסידור בית תפילה ""ומאחר שבדור יתום זה כמעט מן הנמנע לכוין בכל התפילה ואפי' למי שתורתו אומנתו ועוסק ביראת שמים כל היום, וכ""ש לשאר עמא דארעא, שאנחנו כשיכורים ולא מיין (עירובין ס""ה ע""א), אין לנו על מה לישען אלא על תפילת הציבור, הנה כי כן ראוי לאדם למסור נפשו להתפלל בציבור""]"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין ברוב עם?	"אפי' קטנים שעונים אמן יהא שמיה רבא מצטרפים לחשבון ברוב עם (הגרח""ק זצ""ל, אשי ישראל פ""ח הע' כ""ה)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש כמה אבלים, האם עדיף לחלק המנין הגדול לעשות מנינים לכל אחד ואחד?	"האג""מ (יו""ד ח""ד סי' ס""א אות ד') סבר דברוב עם עדיף, אבל ריש""א (אשי ישראל פ""ח הע' כ""ו) כתב שהחסד שעושה עם חבירו עדיף מברוב עם, אמנם הוסיף החשק שלמה שלא יחלקו אחר שהתחילו פסד""ז יחדו דאז ממעטים בכבוד שמים (מ""ב דרשו)"	סימן צ סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור להקדים תפילתו לתפילת הציבור?	"דוקא כשהוא בציבור [דהוי כבזיון להציבור (אורחות חיים, מ""ב ס""ק ל""ד)] ואסור אפי' במקום לימוד התורה {ושמעתי בשם האג""מ דאיסור זה דוקא אם גומר תפילתו קודם שהתחיל הציבור להתפלל אבל אם התחיל הציבור באמצע תפילתו לית לן בה, ולפיכך מייעץ אלו שמאריכין בתפילתם שיתחילו קודם שהתחיל הציבור, וכ""כ מגן אלף בשם שו""ת פרי תבואה (ח""א סי' ס""ח), וע""ע במ""ב לעיל (סי' ס""ו ס""ק ל""ה) בשם הלבושי שרד דדוקא אם מתחיל מעט קודם הציבור ליכא קפידא דאינו ניכר כ""כ ולא הרבה}"	סימן צ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו לצאת מהציבור?	"המג""א (ס""ק כ') הביא מריב""ש דאסור לצאת מהציבור (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ד), אבל המאמר מרדכי חולק עליו (מ""ב ס""ק ל""ה), והב""ח מקיל לצאת אם הוא צריך למהר תפילתו לילך בדרך, והמ""ב (ס""ק ל""ד) מצדד להקל נמי לצאת לצורך לימוד התורה."	סימן צ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השעה עוברת?	"מרבינו יונה משמע דאז מותר להקדים אפי' כשהוא בציבור, אבל הב""ח כתב דעדיף לצאת מהציבור אם אפשר."	סימן צ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם חלש וחולה?	"אין היתר לאדם חלש אלא להתפלל בביתו קודם הציבור [ודוקא מפני שיש לו חלישות הלב וצריך לאכול] {וצ""ע הראיה מהגמ' (ברכות כ""ח ע""ב) דהתם מיירי דמחמת החלישת הלב מותר לאכול כדי שיבא לשיעור אבל סתם לאכול אינו מוכח (הר""י באק)}, אבל החולה או שאר אנוס יכול להתפלל קודם הציבור אפי' בביהכ""נ (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק ל""ו), וביאר הערוה""ש (סעי' י""ד) דבחולה ניכר מפני מה הוא מקדים משא""כ חלישת הלב אינו ניכר כ""כ."	סימן צ סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שאינו נכנס לביהכ""נ להתפלל, מה נקרא?"	"שכן רע וגורם גלות לו ולבניו (גמ' ברכות ח' ע""א), דכן דרך שכנים רעים שאין נכנסין לבית חביריהם (מ""ב ס""ק ל""ח), והוא מדה כנגד מדה דהוא לא רצה לילך הליכה קרובה ילך הליכה רחוקה (ערוה""ש סעי' ט""ו)."	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ליכא מנין בביהכ""נ?"	"מסתימת הלשון משמע דאפ""ה נקרא רשע, אמנם הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ב) מסתפק בדבר (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנין שאינו בבית הכנסת?	"אינו נקרא שכן רע אם אינו הולך שם כי דוקא בבית הכנסת אמרו (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב), ואם הולך שם ולא לביהכ""נ נמי אינו נקרא שכן רע דכל בי עשרה שכינתא שריא, ומיהו אינו אינו יוצא חובת ביהכ""נ אלא אם אותו מקום קבוע לקדושה (שע""ת ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו השכר למי שמשכים ומעריב לביהכ""נ?"	"זוכה לאריכה ימים (גמ' ברכות ח' ע""א)"	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש ב' בתי כנסיות, באיזה מהם יבחר להתפלל בו?	"מצוה לילך ברחוקה משום שכר פסיעות (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק ל""ז), ועוד יש מעלה ברוב עם (מ""ב ס""ק כ""ח), ומדויק בחיי""א (כלל י""ז סעי' א') דעדיף להתפלל במקום שהוא לומד ואח""כ יתפלל במקום ברוב עם ואח""כ יתפלל במקום רחוק משום שכר פסיעות."	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ליכא משום אין מעבירין על המצות כשמתפלל בביהכ""נ הרחוק?"	"תי' ריש""א (הערות סוטה כ""ב) דמיירי כשלא הגיע זמן התפילה באותו ביהכ""נ [ועוד נראה להר""י באק דשאני ביהכ""נ דאינו חפצא של מצוה, ולא דמי לקרנות המזבח דהתם המצוה הוא לזרוק דם על המזבח משא""כ בתפילה יש מצוה להתפלל אלא שיש מעלה להתפלל בביהכ""נ]"	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא שכר פסיעות אם רוכב על בהמה או במכונית?	"כתב שו""ת תורה לשמה (סי' מ') ושו""ת בצל החכמה (ח""ד סי' כ""א) דליכא (מ""ב דרשו)"	סימן צ סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ירוץ לבית הכנסת?	"מצוה לרוץ לכל דבר מצוה דכתיב ונדעה נרדפה לדעת את ה' [ומראה שעושה המצוה בחשק ורצון נמרץ (ערוה""ש סעי' ט""ז)], וכתב הפרישה דדוקא כשהוא סמוך לביהכ""נ דהוא ניכר, והוסיף הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ד) דה""ה בשחרית אם יש בידו טלית ותפילין (מ""ב ס""ק מ')"	סימן צ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום אינו ראוי לרוץ?	"ברחוב עכו""ם אין לרוץ (פמ""ג ומ""ב שם)"	סימן צ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ינהג כשיגיע לפתח ביהכ""נ?"	"ילך באימה וביראה (מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן צ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפסוע פסיעה גסה כשרץ לדבר מצוה?	"הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ה) סבר דלעולם אסור לפסוע פסיעה גסה שנוטל א' מת""ק ממאור עיניו והוי שכיח הזיקא, ורק אם דרכו וטבעו בכך מותר בחול ולא בשבת ולדבר מצוה מותר במי שרגיל וטבעו. ונמצא דס""ל דכל הריצה הוא לפסוע כמו שהוא רגיל בחול ביותר מהר ולא בפסיעות רחבות. ומסיים, דהמהרש""א משמע דמצוה לפסוע פסיעה גסה, וצ""ע. והמ""ב (ס""ק מ""ב) מציין להפמ""ג ומשמע דפסק כוותיה, אכן הערוה""ש (סעי' ט""ז) מקיל אפי' בפסיעה גסה משום שומר מצוה לא ידע דבר רע."	סימן צ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרוץ כשיוצא מבית הכנסת?	"אינו מותר לרוץ [אפי' בלא פסיעה גסה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ו)] אלא אם דעתו לחזור מהר (מג""א ס""ק כ""ו, ולאפוקי מלחם חמודות דחושש להרואים), והשל""ה כתב דמותר אם רץ לבית המדרש (מ""ב ס""ק מ""ג) [דקדושת ביהמ""ד גדולה מקדושת ביהכ""נ (ערוה""ש סעי' ט""ז) {ומשמע דאם יוצא לשאר מצות אינו יכול לרוץ}]"	סימן צ סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרוק בביהכ""נ?"	"מותר לרוק [אבל לא בבית המקדש (ברכות ס""ב ע""ב)] שלא בשעת שמ""ע (ט""ז ס""ק ג') [והמג""א (ס""ק כ""ז) החמיר שלא ירוק אלא לאחוריו אפי' שלא בשעת תפילה וכמ""ש הדרכ""מ (סי' צ""ז) בשם האו""ז, אבל לא משמע כן מסתימת הש""ס ופוסקים (ערוה""ש סעי' י""ז)], וצריך לדורסו או לכסותו שלא יהא מגולה מפני הכבוד (ירושלמי, שו""ע, מ""ב ס""ק ה') [וה""ה בביתו במקום המיוחד לו לתפילה (עטרת זקנים)], וכדאשכחן בחגיגה (ה' ע""א) כי האלוקים יביא במשפט על כל נעלם זה הרוקק בפני חבירו ונמאס בה (ערוה""ש סעי' י""ז). אכן, כתב המ""ב לקמן (סי' קנ""א ס""ק כ""ד) דהאריז""ל היה נזהר מכל רקיקה בביהכ""נ, והוסיף השעה""צ (שם ס""ק כ""ד) דיש לעיין במי שמקפיד שלא לרוק בביתו."	סימן צ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה שלא ירוק?	"ילעוס לאקערי""ץ קודם כניסתו [ואין זה אכילה קודם תפילה דאין זה דרך גאוה וגם אינו מכניס כלום לגופו {ולפי""ז מותר לנקות את שיניו נמי קודם תפילה} (מ""ב ס""ק מ""ה)], אבל לא יעשה הכי בערב יוה""כ וט""ב שישאר המתיקות ונמצא שבולע רוקו בכוונה [שיש בו המתיקות] בתענית (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן צ סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המעלה דעשרה ראשונים?	"נוטל שכר כנגד כולם, וגם זוכה לאריכת ימים (טור) [אם גם מחשיך בביהכ""נ (וכתב המ""ב לקמן ריש סימן צ""ג דיש מעלה להתעכב בביהכ""נ עד שלא ישארו בו עשרה)], וגם בזכותו מדת הדין משתתקת והקב""ה מדבר טוב על ישראל ורואה בעלבונה העניים ומצילם מגזירת העכו""ם (תנא דבי אליהו, פסק""ת אות י""ט)"	סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו בכלל עשרה הראשונים?	"דוקא אם רוצה להתפלל שם (ס""ק כ""ח), ומשמע מהמג""א לעיל (סי' כ""ה ס""ק ג') דצריך להיות שם לתחילת הברכות {אמנם, מסתפקא לן אם נשאר שם עשרה בלעדו אפשר דעדיין נחשב מהעשרה ראשונים ובלבד שיתפלל שם}"	סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא הקפיד האריז""ל להיות מהעשרה ראשונים?"	"כי הוצרך לפנות, וגם משום שרצה לצאת מעוטף בטלית ותפילין (מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק מ""ז) (עי' מש""כ לעיל בסי' כ""ה)"	סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בזוהר שיתאספו עשרה ויבואו ביחד לבית הכנסת (מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק מ""ז) {ולא ראיתי מי שמקפיד על זה, ואם יעשו כן אולי כולם נחשבים כראשון}"		סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מעלה להשכים לביהכ""נ 1) אפי' אם לא יהיה מהעשרה ראשונים 2) אם ממ""נ יהיה מהעשרה ראשונים?"	"1) כתב העטרת זקנים כן (והובא בערוה""ש סעי' י""ח), שהוא יותר קרוב לשורש הקדושה והאחרונים יונקים מענפי ענפי, וע""ש דכתב דאנשי מעשה היו מתענים אם לא היו מהעשרה ראשונים 2) הא""ר הביא מח' בענין זה, שרבינו יונה סבר דאינו מעלה אבל המעדני יו""ט (ברכות פ""א סי' ז' אות י') סבר דהשני רק נוטל שכר שמנה וכו', ובזוהר תרומה (קל""א ע""ב) איתא מעלה מיוחד להיות ראשון {ולכאורה לפי מש""כ העטרת זקנים בודאי איכא מעלה שהוא יותר קרוב לשורש הקדושה דמבואר בברכות (ו' ע""א) דבעשרה השכינה באה תחילה, וכן מבואר בזוהר דכתב דהא דאמרינן שהקב""ה כועס אם לא מצא בה עשרה (ברכות ו' ע""ב) היינו כשלא מצא בה שום אדם וכדכתיב ""ואין איש"", והוסיף הגרא""י סורשר דכן מדויק ברש""י (ו' ע""א) דכתב דהקב""ה בא קודם שבא כל העשרה, משמע דיש בה מקצת העשרה, והם זוכים להיות בצוותא עם השכינה} "	סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך עשרה ראשונים במנחה ומעריב?	"מבואר בכה""ח (ס""ק צ""ט) כן"	סימן צ סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח יחיד בביהכ""נ בזמן הזה?"	"הר""ח סבר שבזמן הזה שהבתי כנסיות בעיר מותר, והרי""ף ותוס' (ברכות ב' ע""א, ו' ע""א) אוקמיה דוקא ביום אבל בלילה צריך להמתין (וכן פסק השו""ע), והר""י היה מחמיר אפי' ביום (רמ""א) [אבל בשדה מחויב להמתין אפי' ביום], וביאר הערוה""ש (סעי' י""ט) דכי היכי דצריך לעשות גמ""ח בממונו ה""ה שמחויב לעשות גמ""ח בגופו ואין לך גמ""ח יותר מזה שחבירו לא יתפחד ולא יתבלבל בתפילתו."	סימן צ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד אם נכנס מאוחר?	"אגילאי מילתא דאדעתא דהכי נכנס ואינו מפחד אם ישאר יחידי, ואפ""ה הר""י היה מחמיר גם זה (ב""י, מג""א ס""ק כ""ט, מ""ב ס""ק מ""ח)"	סימן צ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מאריך בתחנונים?	"א""צ להמתין {ומסתבר דה""נ יש מקום להחמיר להמתין דהוי חסד לו וכמ""ש הערוה""ש}"	סימן צ סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההולך בדרך, כמה מילין צריך לילך להתפלל בציבור?	"לפניו ד' מילין, לאחוריו [ולצדדיו (מ""ב ס""ק נ')] מיל אחד [ובמקום ספק א""צ לילך (מ""ב דרשו, קצות השולחן סי' י""ג סעי' ב')], ועי' מש""כ לקמן (סי' צ""ב סעי' ד') דבחמור שיש טרחא משערין במרחק אבל במרכבת ומכונית דליכא טרחא משערין בזמן, ע""ש."	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם יעבור זמן ק""ש אם ימתין?"	"כתב השעה""צ (ס""ק מ""א) דיקרא ק""ש ויתפלל מיד {אמנם, הביה""ל לעיל (סי' מ""ו ד""ה כי) מסתפק מהו הדעת הגר""א בזה, ושם משמע דלמעשה עדיף לקרות ק""ש בלא ברכות ואח""כ יקרא עם הברכות ויתפלל, וצ""ע}"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באופן שאם ימתין יגרום דיצטריך לילך יחידי או בלילה?	"לא ימתין (ב""י, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נזדמן לו מנין למנחה גדולה בדרך?	"יתפלל מנחה גדולה אע""פ שבעלמא מנחה קטנה עדיף (פמ""ג א""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היושב בבית, עד כמה צריך להטריח להתפלל בציבור?	"עד שיעור מיל [ואפ""ה אינו מחויב לילך בדרך בלילה {וצ""ב, דאפשר דוקא בזמן שיש קצת סכנה בדבר}] (מ""ב ס""ק נ""ב), ומשמע דאפי' באותה עיר אינו מחויב לילך יותר ממיל, ודלא כשו""ת בנין עולם (מ""ב דרשו)"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשהוא יושב בביתו ויש לו ride לביהכ""נ אבל צריך לחזור ברגליו וסך הכל יהיה יותר מל""ו דקות?"	"{כפשוטו תלוי אם הוא כשיעור מיל לביהכ""נ ואין נפק""מ לגבי זמן החזרה, וממילא בנד""ד יהא מחויב לילך לביהכ""נ, ולהיפך אם צריך לילך ברגליו לביהכ""נ אבל יש ride בחזרה יהא מחויב לילך (וכן שמעתי מהרב מרדכי לינזר שליט""א על חולין קכ""ב), ור""מ מאשיץ נ""י הביא ראיה ממ""ב (ס""ק נ') דצדדיו כלאחריו ומשערין במיל אע""פ שאינו נפסד כ""כ בזמן החזרה שהרי הוא הולך לפניו על דרכו, ונראה דהוא ראיה טוב אלא שיש לעורר קצת דהמקור הוא מא""ר ופמ""ג, והא""ר הביא ראיה מלעיל (סי' ע""ט סעי' א') דצואה לצדדיו דינו כלאחריו, וצ""ב מהו הראיה כלל, ועוד הפמ""ג כתב על דבר זה ""ופשוט הוא"", ולפי הנ""ל יש כאן חידוש}"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה היה מותר לר""א לשחרר עבדו בעבור מצוה דרבנן דתפילה בציבור?"	"תי' הרא""ש דעשה דרבים דרבנן דחי עשה דיחיד [ודוקא משום שמזכה אחרים אבל בלא""ה אשכחן אבלות יום ראשון דאורייתא דוחה יו""ט דרבים דרבנן לפי הבה""ג (אע""פ דאנן לא קיי""ל כוותיה, מצי למימר דהגמ' קאי בסברא זו) (מחה""ש), והפמ""ג (א""א ס""ק ל') פי' דס""ל להרא""ש דעשה דלא תסור הוי דין דאורייתא], והר""ן תי' דלעולם בהם תעבודו אינו עשה גמור או אינו עשה כלל כיון דאינו משחררו לטובת העבד [דהאיסור הוא ע""ד לא תחנם (מחה""ש), ועי' בחת""ס דהוי מצי לפרש משום פס""ר דלא ניחא ליה], והקשה עליו המג""א (ס""ק ל') א""כ מאי קפריך הגמ' דמצוה הבאה בעבירה היא דלדבריו ליכא עבירה כלל (לפי הפירוש שני)."	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת לדרך לדבר רשות קודם שחרית?	"המג""א (ס""ק ל""א) משמע דרק אסור לילך בעירו לעסקיו קודם שחרית אבל לא הטריחו שלא לצאת לדרך אלא משום שמבטל תפילה בציבור, אבל השיג עליו הפמ""ג (א""א ס""ק ל""א) דלעיל (סי' פ""ט סעי' ג') מבואר דכל יציאה לדרך אסורה אם הוא דבר רשות אפי' אם לא יבטל תפילה בציבור, ודחה המ""ב (ס""ק נ""ג) ע""פ הרמ""א שם דאם אמר ברכות מותר {וצ""ע דהמחבר לית ליה האי קולא}, והערוה""ש (סעי' כ') כתב דההולך לפרנסתו מקרי דבר מצוה שהרי מצוה לפרנס אשתו ובניו (גמ' כתובות נ' ע""א, מו""ק י""ד ע""א), והגר""ז (סעי' י""ז) (וכ""כ התהל""ד ס""ק ח') תי' דמיירי קודם זמן תפילה דליכא איסור יציאה לדרך אלא משום ביטול תפילה בציבור ולזה אין שיעור ומסתפק התהל""ד אפשר דצריך להמתין אפי' יותר מד' מיל, ומכאן הוכיחו הגדולים שיש איסור לילך למקומות שלא יהיה שם מנין (פסק""ת אות כ""ב), אכן תי' הר""י באק קושיית הפמ""ג דהכא מיירי אם לא ימתין לציבור היה מתפלל בביתו ביחידות קודם שיצא לדרך."	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא מתפלל בשטיבלאך ולא הספיק להתפלל שמ""ע אם הציבור?"	"לפי מש""כ לעיל יש ענין להמתין אפי' כשיעור הרבה מילין אם הוא הולך לדבר רשות, ואם צריך לעסוק בדבר מצוה א""צ להמתין למנין שלאחריו [וצ""ע מש""כ השלמת חיים (סי' קכ""ג) דא""צ להמתין יותר מל""ו דקות, חדא כתבנו למעלה דאינו תלוי בל""ו דקות אלא הוא שיעור מיל בדרך אחד, ועוד לגבי המתנה לא מצינו שום שיעור, למשל מי שיש לו מנין אחד בשעה שמנה אינו יכול לומר שהוא רוצה להתפלל בשעה שבע ופטור מתפילה בציבור]"	סימן צ סעיף טז-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עדיף להתפלל בביהכ""נ או בביהמ""ד ולמה?"	"עדיף להתפלל בביהמ""ד משום שקדוש יותר [והוסיף המעדני יו""ט (פ""א אות ע') דאפי' בביהמ""ד היו מקפידין להתפלל במקום המיוחד להם ללמוד שם דהיינו בין העמודי] ועוד משום ביטול תורה [ועי' בפירוש הרא""ש בתמיד (פ""ה מ""א) דהיו חוזרין ללשכת הגזית שתפילתו של אדם נשמעת במקום ד' אמות של תורה {ואע""פ שמקום המקדש הוא מקום השכינה}], אכן זהו בביהמ""ד דרבים דעל זה אמרינן אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה ויש בה קדושה יותר מביהכ""נ אבל בביהמ""ד דיחיד אין בה עדיפות יותר מביהכ""נ דיש בה רוב עם אלא למי שלומד בו ומשום ביטול תורה יתפלל בביהמ""ד אבל עם הארץ ילך לביהכ""נ משום ברוב עם (מ""ב ס""ק נ""ה), אכן הערוה""ש (סעי' כ""ב) סבר דהעדיפות דביהמ""ד [מצד קדושתה ע""פ אוהב ה' שערים וגו'] לא נאמר אלא לת""ח ולא לעם הארץ, והחיי""א (כלל י""ז סעי' א') מבואר דיש מעלה מיוחד אם הוא מתפלל במקום שהוא עצמו לומד ואפי' אם אין בו קדושת ביהמ""ד."	סימן צ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול להתפלל ביחידות בביהמ""ד 1) מצד הקדושה 2) מצד הביטול תורה?"	"1) הרבינו יונה הביא מרבני צרפת דיכול להתפלל ביחידות, אבל הרמב""ם סבר דצריך עשרה [ולפי""ז החידוש להתפלל בביהמ""ד הוי אפי' אם יש ברוב עם בביהכ""נ (ב""י)] 2) מי שתורתו אומנתו ואינו מבטל כלל חוץ מצרכי הגוף [וכ""ש מי שלומד תורה ברבים עם תלמידים (מ""ב ס""ק נ""ו)] מדינא יכול להתפלל ביחידות משום ביטול תורה אבל כתב הרא""ש דאין זה מצוי בזמנינו, ועוד לא ירגיל לעשות הכי שמא ילמדו אחרים ממנו. "	סימן צ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הרי מבואר כאן דעדיף להתפלל בביהמ""ד (אפי' דיחיד) ולא בביהכ""נ דביטול תורה עדיף מברוב עם, א""כ למה אמרינן בסי' רצ""ח סעי' י""ד דמבטלין הביהמ""ד לומר בורא מאורי האש להוציא כל הביהמ""ד משום ברוב עם?"	"כן הקשה המג""א (ס""ק ל""ב), ותי' דהוא ביטול שעה מועטת ולא חשו החכמים [ומה שהשיג רע""א דהכא טעמא משום קדושת ביהמ""ד כבר יישב המ""ב דהכא מיירי בביהמ""ד של יחיד דלית ביה קדושה כ""כ והטעם להתפלל שם אינו אלא משום ביטול תורה, אכן לפי הערוה""ש הדרא קושיא לדוכתיה]"	סימן צ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעסוק בתורה בשעה שהציבור 1) אומרים סליחות ותחנונים 2) קרה""ת 3) פורסים על שמע 4) חוזרים על התפילה (והוא כבר התפלל)?"	"1) לא (רמ""א) 2) לא 3) כן 4) כן (מ""ב ס""ק נ""ח)"	סימן צ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עדיף להתפלל עם 90,000 אנשים ביחדו כגון בסיום הש""ס או להתפלל בביהמ""ד שלו?"	"שמעתי מהגר""ח וואג שליט""א דעדיף להתפלל בביהמ""ד שלו משום אוהב ה' שערים וגו', ואע""פ שיש השראת השכינה מיוחד בכ""ב אלפים מ""מ אינו עדיף ממקום המקדש ממש שיש בו ממש השראת השכינה וכמ""ש למעלה מהרא""ש. ויש להוסיף דיש עוד טעמים שלא להתפלל שם כגון שהוא מתפלל במקום גבוה (עי' ריש הסימן), ועוד הוא מתפלל במיקרפון ויש להסתפק אם יש עשרה ששומעים קולו, אמנם מצד שני יש להקל להתפלל שם משום זריזין מקדימים למצות}"	סימן צ סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השכר למי שקובע מקום לקביעתו?	"אלוקי אברהם בעזרו (ברכות ו' ע""ב)"	סימן צ סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב קביעת מקום לתפילה?	"לפי רבינו יונה בביהכ""נ אין הקפדה רק כשקובע בביתו צריך להקפיד שיהיה במקום מיוחד, אבל קיי""ל כהרא""ש בשם הירושלמי (ברכות פ""ד ה""ד) דצריך לייחד המקום אפי' בביהכ""נ, וחידש המג""א (ס""ק ל""ד) דתוך ד' אמות חשיב כמקום אחד דאי אפשר לצמצם (מ""ב ס""ק ס') [וממילא אבל צריך להרחיק מקומו ד' אמות (פתח""ת יו""ד סי' שצ""ג ס""ק ז')]"	סימן צ סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמתפלל בביתו?	"ג""כ צריך לקבוע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק נ""ט) {וצ""ב דתיפוק ליה משום העצם ענין לקבוע מקום לפי רבינו יונה}"	סימן צ סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקבוע מקום אחד לכל השנה?	"מבואר מגמ' ב""ב (ג' ע""ב) דיכול לקבוע מקום אחד לקיץ ומקום אחד לחורף (פמ""ג א""א ס""ק ל""ג), ובראש יוסף (ברכות ו' ע""ב) מוסיף דאפי' במקום שהמתפלל רק ב' פעמים בשנה יקבע מקום (מ""ב דרשו), וכן מותר לקבוע מקום אחד לשבת ומקום אחר לחול, וכן מותר לקבוע מקום אחד לכל תפילה ותפילה (הליכות שלמה פ""ה אות ב')."	סימן צ סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לשנות מקומו?	"או לצורך גדול או לצורך מצוה (ב' גרסאות בטור) [ובאבל נחלקו האחרונים אם ראוי לשנות לביהכ""נ אחרת להיות ש""ץ, הריש""א סבר לשנות ורשז""א והאמת ליעקב וחוט שני סברי דא""צ לשנות אלא ליארצייט (מ""ב דרשו)]"	סימן צ סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הביאור ""לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ויתפלל שנאמר לשמור מזוזות פתחי"" (ברכות ח' ע""א)?"	"1) רש""י פי' לא ישב אצל הפתח דנראה עליו כמשוי, והוא כשיעור ח' טפחים (אחרות חיים, ב""י) [ולפי""ז אם יש מקומות מיוחדות לית לן בה]<br>2) תוס' פרשו אלא ימהר להתפלל אלא ישהה כדי הילוך שיעור ב' פתחים<br>3) מהר""ם מרוטנבארג פי' ע""ד רש""י דלא ישב אצל הפתח אבל מטעם אחר מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין [ולפי""ז אם אינה פתוחה לרה""ר שפיר דמי]"	סימן צ סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ביאור בירושלמי ""לעולם יכנס אדם לפנים משתי דלתות שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום""?"	"הטור פי' כפשוטו ע""ד הבבלי ובכל אופן אסור, אכן הב""ח פי' דהירושלמי בא ללמד דצריך לעשות עזרה לפני ביהכ""נ דוגמת האולם שלפני ההיכל דלא כבתי תפילות של ע""ז דנכנסין לפנים מדלת אחד, והב""ח הוסיף להסביר דמדת ב""ו אינו נכנס לפני המלך לטרקלין שלו אלא שולח אמצעי אבל בהקב""ה אינו כן ואסור לשאול ע""י מלאך וכדי להורות אמונה זו צריך האדם ליכנס לפנים משני דלתות, כלומר אע""פ שבאתי לעזרה דלפני הטרקלין אני נכנס לביהכ""נ עצמו לטרקלין של המלך ושואל צרכי שלא ע""י מלאך, אבל בבית הע""ז הגוים חושבים שהע""ז הוא אמצעי להקב""ה ולפיכך אין להם אלא דלת אחד שנכנסין בה לבקש שאלתם מהע""ז. וכתב המ""ב (ס""ק ס""א) דלפיכך טוב שלא להתפלל בעזרה, {ונראה דה""ה אינו ראוי ליכנס לביהכ""נ מדלת הפתוח לחוץ אלא יכנס בתחילה לעזרה או לפרוזדור}"	סימן צ סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מקום המיוחד לו הוא אצל הפתח ואין רה""ר שמפריעין אותו?"	"לפי הג' פשטים בבבלי יהא מותר, אבל לפי הירושלמי דסותם לעולם לא ישב בתוך השיעור ב' דלתות יש להחמיר (מג""א ס""ק ל""ה) {אמנם, בערוה""ש יש סתירה קצת שבסעי' כ""ד הביא ע""פ הירושלמי להחמיר בכל אופן, ובסעי' כ""ה כתב שמותר אם מקיים כל הג' פירושים דב' פתחים}"	סימן צ סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מכבדין בפתח ביהכ""נ?"	"כן, דהוא מקום שראוי למזוזה (גמ' ברכות מ""ז ע""א, מג""א ס""ק ל""ה, מ""ב ס""ק ס""ב)"	סימן צ סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא איסור שיהיה חציצה בינו לבין הקיר?	"ילפינן מחזקיהו המלך דלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה' ע""ב), ואינו איסור אלא מצוה מן מובחר כדי שלא לבטל כוונתו, ואם המקום דחוק יש תקנה לעצור עיניו או להתפלל מתוך הסידור ולא יביט לחוץ (ט""ז ס""ק ה', מ""ב ס""ק ס""ג)"	סימן צ סעיף כא-כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כחציצה בינו לבין הקיר?	"הב""י הביא מהאבודרהם דכל דבר שגבוה י' ורחב ד' [אפי' אם רק רחב ד' למעלה ולא למטה (מג""א ס""ק ל""ו, מ""ב ס""ק ס""ז)] נחשב חציצה, אכן הפר""ח והמאמ""ר סברי להיפך דדוקא דבר שאינו גבוה י' ורחב ד' נחשב כחציצה (מ""ב ס""ק ס""ח) {והעיקר כהאבודרהם}"	סימן צ סעיף כא-כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) ארונות ותיבות 2) מטות 3) שטענדרים 4) ספסלים, חוצצים?	"1) לא דהוו קבועים (תוס' ברכות ה' ע""ב) 2) כתבו תוס' כיון דאינן קבועים הוו חוצצים, אמנם כתב הב""י דבזמן הזה המטות נמי קבועים ואינם חוצצים, אכן הב""ח סבר דאין לחלק ואפי' מטות בזמן הזה חוצצים (וכ""כ הט""ז ס""ק ה'), ולמעשה המ""ב (ס""ק ס""ה) פסק דטוב להחמיר לכתחילה 3) הקשה המג""א (ס""ק ל""ו) צ""ע למה אינן חוצצים, והט""ז (ס""ק ה') מיישב המנהג דכל דבר שהוא לצורך תפילה אין שייך בהם חציצה (מ""ב ס""ק ס""ו) [והקשה המג""א על זה א""כ למה צריך הטעם שקבוע להתיר שולחן ותיבה {וי""ל דהתם אינם מתשמשים אותו לתפילה זו ומש""ה איצטריך טעמא דקבוע}] 4) לא כיון דאינן גבוהים עשרה (ב""י, מג""א ס""ק ל""ו), ואפי' להפר""ח אינם חוצצים דקבועים הם (מ""ב ס""ק ס""ח)"	סימן צ סעיף כא-כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חציצה 1) כשהוא מתפלל באמצע החדר 2) כשדבר החוצץ רחוק ממנו ד' אמות?	"1) המגן גיבורים משמע דליכא איסור דכל טעם החציצה הוא שלא יפזר עיניו אנה ואנה, וזהו דוקא אם הוא סמוך לקיר אבל אם הוא רחוק מן הקיר ממ""נ עיניו יתפזר ואין החציצה מעלה ומוריד כלום, אכן השיג עליו המג""א (ס""ק ל""ו) דבסי' צ""ח משמע דתפילה דומיא לקרבן וחציצה פוסלת בכל אופן, וכן פסק המ""ב (ס""ק ס""ד) דצריך ליזהר אפי' כשהוא רחוק מן הקיר 2) הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') מקיל דהוי כרשות אחרת (מ""ב ס""ק ס""ד) {וצ""ע מפמ""ג לקמן סי' ק""ב בשיטת האהל מועד, ע""ש}"	סימן צ סעיף כא-כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) בעלי חיים 2) בני אדם, חוצצים?	"1) חוצצים 2) המרדכי סבר דאינם חוצצים, והספר הפליאה סבר דחוצצים [ואינו הפסק גמור אלא זהירות בעלמא שיש ליזה בדאפשר (מאמ""ר, מ""ב ס""ק ס""ט), והשע""ת (ס""ק כ""ט) הביא שהפר""ח כתב דהנזהר בזה הוי כפטור מן הדבר ועושהו ונקרא הדיוט, והשע""ת חולק עליו כיון דשב ואל תעשה הוא מותר להחמיר אבל פשוט דאין לבטל מפני זה תפילה בציבור], והערך לחם כתב דבני אדם שמתפללים בודאי אין מפסיקין, וכן משמע מדרכ""מ לקמן סי' ק""ב ס""ק א', וכן מדויק בערוה""ש (סעי' כ""ו) (פסק""ת הע' 286), {ולפי""ז מיושב ראיית הב""י דמאחורי רבו דאדם אינו מפסיק דהתם מיירי בשעת תפילה ואז לכו""ע אינו חוצץ}"	סימן צ סעיף כא-כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים על הכותל?	"אינם חוצצים, אבל אם יש עליהם ציורים אסור משום שמבטלים הכוונה, ואם עוצם עיניו מותר (ב""י בשם תשובת הרמב""ם, מ""ב ס""ק ע') [ומש""ה הסטייפלר לא היה מתפלל בסוכה שיש בה תמונות (ארחות רבינו, מ""ב דרשו)]"	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הם למעלה מקומת האיש [ג' אמות (ערוה""ש סעי' כ""ח)]?"	"מבואר ממג""א (ס""ק ל""ז) דמותר {והוא מיירי בציורים על הכותלי ביהכ""נ, ולכאורה אין חילוק ביניהם} (מ""ב ס""ק ע""א), אמנם כתב הערוה""ש (סעי' כ""ח) דנכון לבטל כל הציורים של חיות ועופות וכ""ש של אדם שעושים בכותלי ביהכ""נ, ובכלל יש להתרחק מכל הציורים גם בבית, והיותר נאותה הוא כותל חלקה."	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצייר אריות על הארון קודש?	"עי' ביו""ד סי' רמ""א דהרבה מחמירים בזה (ט""ז שם סז""ק י""ד, ברכ""י שם ס""ק ג', דרכי תשובה שם ס""ק מ""ח), אכן האג""מ (יו""ד ח""ב ס""ס נ""ה) כתב דאין למחות ביד המקילין (מ""ב דרשו)"	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כנגד המראה?	"מלבד הטעם דמבטלין הכוונה אסור נמי משום דנראה כמשתחוה לבבואה שלו ולפיכך לא מהני לעצום עיניו (תשובת רדב""ז ח""ד סי' אלף קע""ח, הובא בפמ""ג מש""ז ס""ק ו', מחה""ש, מ""ב ס""ק ע""א) [וה""ה כשמתפלל כנגד ציורי אנשים או בעלי חיים לא מהני עצימת עינים דהרי נראה כמשתחוה להם (אור לציון ח""ב פ""ז אות י""א, פסק""ת הע' 303)] {ואפי' להראשונים דלית להו סברת התוס' דנראה כמשתחוה לו י""ל דמודי בתמונה דגרע טפי (הר""י באק)}"	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציורים בהסידורים?	"המרדכי בע""ז הביא מח' בדבר זה, ולמעשה אסור משום שמבטלין הכוונה (דרכ""מ ס""ק ד', רמ""א) [וה""ה בציורים על מגילת אסתר (א""ר סי' תרצ""א ס""ק ז', מ""ב דרשו)]"	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבגדים שיש עליהם דברי ע""ז?"	"אסור אפי' לישב עליהם בביהכ""נ, ואפי' בביתו אסור (דרכ""מ, רמ""א , מ""ב ס""ק ע""ב) [והגר""א משמע דיש איסור דאורייתא להחזיקם בביתו]"	סימן צ סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם דאסור להתפלל 1) בצד רבו 2) אחורי רבו 3) לפני רבו?	"1) מראה כאילו הם שוין (רש""י) 2) משום יוהרא (רש""י) {דנראה דמקומו מיד אחר רבו} א""נ משום דנראה כמשתחוה לו (תוס') א""נ שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו ולא יוכל (רבינו יונה) {ומב""י (יו""ד סי' רמ""ב סעי' ט""ז) בשם הרמב""ם משמע דיש עוד טעם משום דרך ארץ} 3) ק""ו דהוי בזיון לרבו (רבינו יונה, ב""י)"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו בכלל רבו?	"כל שלמד רוב חכמתו ממנו או גדול הדור (כדמבואר ביו""ד סי' רמ""ב סעי' ל' ובסי' רמ""ד סעי' י'), והוסיף החיי""א דה""ה אביו (מ""ב ס""ק ע""ג) [ואם אביו רוצה לישב אצל בנו אין בכך כלום (אשי ישראל פ""ט הע' ס""ח, פסק""ת הע' 312)] [אולם יש סגולה להתפלל בצד הצדיק כמ""ש בחנה שהתפלל אצל עלי הכהן (הגהות חת""ס סי' ק""ב), ומצד שני יש להתרחק מלהתפלל אצל רשע (ספר חסידים סי' תשס""ז)]"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין חוץ לד' אמותיו?	"מותר דרשות אחרת היא [והב""י מצדד דלפני רבו אסור אפי' יותר מד' אמות, אבל בשו""ע סותם להקל כהדרכ""מ], ולאחורי רבו צריך להרחיק ד' אמות וגם שיעור ג' פסיעות (מג""א ס""ק ל""ח, פמ""ג א""א ס""ק ל""ח, מ""ב ס""ק ע""ט) {ומכאן משמע דליכא עצה לפסוע באלכסון, ויש לדחות דאפי' אם יש לו עצה זו מ""מ עדיין נראה כאילו הוא מצער את רבו (עם הר""י באק)}"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בימה ביניהם?	"מותר אפי' תוך ד' אמות דהוי רשות בפנ""ע (פמ""ג א""א ס""ק ל""ח) {וצ""ע דהפמ""ג כתב דאפ""ה אסור לעבור כנגד המתפלל, ואפשר דיש ב' טעמים דאסור לעבור כנגד המתפלל, א' משום השכינה, ב' משום ביטול כוונה, ונראה דאם יש בימה הוי מחיצה ולא שייך טעם השכינה ואפ""ה שייך טעם דביטול כוונה, אמנם אם הוא רק פוסע ג' פסיעות דזהו סדר התפילה אינו מבטל כוונתו ורק אם מעביר לפניו מבטל כוונתו, וצ""ע לדינא}"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בציבור אם הוא מסדר קביעותן?	"מדינא לא שייך הטעמים דיוהרא ונראה כמשתחוה לו, אבל עדיין שייך טעמו של הרבינו יונה דמצער לו אם צריך להמתין לו, ולכן יש להחמיר לכתחילה שלא יתפלל אחוריו אפי' בציבור, ומהלבוש משמע דאפי' לפניו יש להחמיר לכתחילה דלמעשה הוי בזיון לרבו (ביה""ל ד""ה ואע""פ)"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך טעמו של רבינו יונה [דמצטער לרבו] כשיודע שהוא יכול לגמור שו""ע קודם רבו?"	"{נראה דאפ""ה אסור וכמ""ש המ""ב (ס""ק ע""ז) ""מפני שנראה כמצער לרבו""}"	סימן צ סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלמיד חבר?	"לצדדיו ולאחוריו מותר, ולפניו אסור דהוי בזיון גדול (ב""י, מג""א ס""ק ל""ט, מ""ב ס""ק פ""א)"	סימן צ סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא חילוק בין הרחקה לק""ש להרחקה לתפילה?"	"לא, וה""ה לת""ת (מ""ב ס""ק פ""ב)"	סימן צ סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם תינוק השתין באמצע שמ""ע?"	"יכול לשתוק עד שיביאו מים לבטלו, אבל אם שהה כדי לגמור את כולה צריך לחזור לראש [אכן, הביה""ל לעיל (סי' ע""ח ד""ה וכן) מסתפק בדין זה דאולי יש לסמוך על הרשב""א דס""ל דא""צ להפסיק וא""כ לא שהה מחמת אונס, והניחו צ""ע], ולפיכך עדיף להרחיק מיד ד' אמות [ואם אפשר בכיסוי עדיף טפי שלא להפסיק ולילך כלל (מ""ב ס""ק פ""ד)], ואם אין מביאין מים לבטלו וגם א""א לילך [כגון שאסור לעבור כנגד המתפלל] ואם ימתין ישהה כדי לגמור את כולה עדיף לסמוך על הרשב""א דס""ל דא""צ להפסיק באמצע שמ""ע במי רגלים [וזהו דוקא בשמ""ע אבל בשאר ברכות אפי' לא ישהה כדי לגמור את כולה א""צ להחזור לראש וא""כ צריך להמתין] (מ""ב ס""ק פ""ה וס""ק פ""ו), והוסיף הר""י באק דאפי' להחולקים על הרשב""א לכאורה מודי דיכול להמשיך תפילתו דלא גרע זה ממי שמי רגליו שותתין על ברכיו דאמרינן דיכול להמשיך תפילתו ול""צ לפשוט בגדיו, וה""נ אמרינן דיכול להמשיך תפילתו."	סימן צ סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להודיע אחרים?	"אין להפסיק בדיבור באמצע כיון דאיסורו אינו אלא מדרבנן, ועוד יכולים לסמוך על הרשב""א דס""ל דא""צ להפסיק באמצע שמ""ע במי רגלים"	סימן צ סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טינף התינוק בצואה?	"אז אסור מדאורייתא וצריך להודיע לאחרים דמוטב שיעבור על איסור דרבנן להפרישם מאיסור דאורייתא [דהם לא פשעו (תוס' עירובין ל""ב ע""ב)] (מ""ב ס""ק פ""ד), אכן כתב הערוה""ש (סעי' ל""א) דלא צריך להפסיק בדיבור אלא ירמז לכל הציבור שיצאו או יפנו הצואה."	סימן צ סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשבת?	"מותר לבטלה בשבת שאינו אלא מסתלק הזוהמא של המי רגלים משא""כ בסי' שכ""ג סעי' ח' כתב המ""ב דהיכא דיש יבש ביבש ורובא להיתר אסור להוסיף עוד היתר עד ששים כדי לבטלו בששים דהוי כמתקן (שע""ת ס""ק כ""ט*)"	סימן צ סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ש כאן דאמרינן בתינוק דיפסוק משא""כ לעיל בסי' ע""ח כשמי רגליו שותתין על ברכיו אמרינן דיכול להמשיך לאחר שכלו המים?"	"תי' המג""א (ס""ק מ') דלעיל יש הפסק גדול שצריך לפשוט בגדיו וללבוש אחרים לפיכך יכול לסמוך על הרשב""א ולהמשיך תפילתו, והפמ""ג כתב שהב""י חזר בו ממה שכתב לעיל "	סימן צ סעיף כז		
